איפה אתם מתרגלים?
בסלון? בחדר מיוחד המוקדש לתרגול? בחצר? על הגג?
מרחב התרגול, יחד עם זמן התרגול, הוא המיכל שמאפשר ומעודד את תרגול היוגה היומי שלנו. כמו מקדש או אשראם קטן בתוך מרחב הבית. לכן, חשוב שזה יהיה מרחב נעים והרמוני שנותן לנו השראה לתרגל. למשל חדר קטן ומסודר עם כמה עציצים יפים, אולי מנדלה או קישוט אחר. משהו שיש לו משמעות עבורנו ונותן לנו תחושה נעימה ושקט פנימי. באופן דומה אפשר לסדר לעצמנו פינה נעימה בסלון או במרפסת.
הרבה אנשים בימינו אוהבים לתרגל בחוץ, לראות את השמיים ולשמוע את הציפורים. זה עוזר לנו להתחבר לעולם שסביבנו ולהנות מהטבע. עם זאת, מעניין שכתבי היוגה העתיקים ממליצים על תרגול במערה או בבקתה ללא חלונות. וזאת משום שבתרגול היוגה אנו מביאים את תשומת הלב שלנו פנימה. הסחות דעת חיצוניות כמו רוח, רעשים או תזוזה סביבנו עלולים "להוציא אותנו" מהתרגול. הם מעוררים מחשבות ומפריעים לנו להתרכז בגוף ובנשימה.
אז איך מיישבים את הרצון להתחבר לחוץ ולקבל ממנו השראה, עם הרצון להיות במרחב שקט ללא הסחות דעת?
כל אחד מוצא את הדרך שלו לעשות את זה במסגרת המרחב הביתי שלו. אני יכול לשתף שמה שעובד הכי טוב בשבילי זה להתחיל את התרגול בחדר היוגה שלי עם חלון פתוח, כדי להינות מאוויר הבוקר הצלול וציוצי הציפורים. כשאני נכנס לשלבים יותר עמוקים של התרגול (כמו תרגילי נשימה או מדיטציה) אני סוגר את החלון ויכול לתרגל עם פחות הפרעות.
