
אנחנו צריכים מפת דרכים לתרגול היוגה
הציטוט שבכותרת הוא מהמורה שלי, פול הארווי, שמאוד חובב משחקי מילים. זה עובד יותר טוב באנגלית… אבל הרעיון עדיין מעניין מאוד.
המשפט הזה מבוסס על זה שיש היום בקהילת היוגה הרבה דיונים על מזרוני יוגה. איזה מזרן הכי טוב לי, כמה שווה להוציא על מזרן וכו'.
אבל לא כל כך מדברים על מה לעשות על המזרן. מה ההגיון, איך תרגולים שונים מתאימים לאנשים שונים, איך תרגול צריך להיות בנוי ומה אנחנו מקבלים מתרגול כזה או מתרגול אחר. מהי מטרת התרגול, בעצם? לאן הוא לוקח אותי?
מהבחינה הזו, מה שאנחנו יותר צריכים הוא מפת דרכים – כלומר, משהו שינחה אותנו.
באופן מסורתי, וזו כמובן האפשרות הטובה ביותר, נקבל את המפה הזו מהמורה שלנו, שידע להתאים לנו תרגול, להדריך אותנו מה ואיך לתרגל, ובהמשך אולי גם מה אפשר להוסיף או לשנות כשהצרכים והמטרות שלנו ישתנו.
בכל זאת, לא תמיד האפשרות הזו זמינה לנו אולי אנחנו לא מוצאים מורה שמתאים לנו, או שרוצים קודם כל לראות אם אנו מסוגלים לאמץ הרגל של תרגול יוגה לפני שנכנסים לתהליך כזה.
לכן, אני נוהג לומר שיש שני סוגי תרגול, שאני קורא להם Plan A ו- Plan B.
Plan A הוא התרגול האישי שמקבלים ממורה. הוא יותר מדויק לצרכים ולמטרות שלכם, ויותר מתאים למי שרוצה לעבוד על בעיה בריאותית מסוימת, או לחקור לעומק את האפשרויות שהיוגה מציעה. זו מפת דרכים שיכולה, תיאורטית, לקחת אתכם מכל מקום התחלתי לכל יעד שתרצו להגיע אליו.
Plan B הוא תרגול כללי, שאפשר ללמוד ולנסות לאמץ גם בלי לעבור תהליך עם מורה. כלומר, בעצם כמעט כל התרגולים שתמצאו ביוטיוב או בפלטפורמות אינטרנטיות אחרות. תרגול כזה לא יכול להיות מותאם אישית עבורכם כי הוא לא מבוסס על היכרות, תיאום ציפיות וכו'.
מפת דרכים כזו מציעה פחות אפשרויות אבל היא עדיין יכולה להיות נקודת התחלה טובה להרבה אנשים, בייחוד אנשים בריאים שמחפשים דרך לשלב יוגה בחיי היומיום שלהם, ולשפר את הבריאות, התפקוד והתחושה הטובה שלהם.
יתרון נוסף של תרגול מסוג זה הוא שהוא יכול להוות תוכנית גיבוי טובה גם אם כן יש לכם תרגול אישי ארוך יותר.
לי למשל יש כמה תרגולים אישיים ארוכים, אבל לפעמים פשוט אין לי זמן או פנאי לעשות אותם. במקרים כאלה, אני עדיין יכול לעשות תרגול כללי קצר שלוקח 10-20 דקות, לשמר את ההרגל לתרגל יוגה ולהתחיל את היום שלי על רגל ימין.
איך צריך להיות בנוי תרגול כללי?
לדעתי, מכיוון שאני כמורה לא רואה את מי שמבצע תרגול כללי ששמתי באינטרנט, לא מכיר את הגוף שלו ולא יודע איך יבצע את התרגול, אני חייב להקפיד קודם כל שזה יהיה תרגול בטוח.
זה משהו שלמרבה הצער לא מאפיין הרבה מהתרגולים שתמצאו באינטרנט, שעשויים לכלול הרבה תנוחות מאוד מאתגרות, כמו עמידות ראש, הקשתות גב קיצוניות (כולל הגרסה הנפוצה של קוברה ועוד). תרגולים כאלו בהחלט עלולים להיות מסוכנים להרבה אנשים. ולמרות שמורים מכסים את עצמם בדיסקליימרים, ועוד לא שמעתי על מקרים של תביעות בעקבות פציעות, אני אישית כמורה מרגיש שזו האחריות שלי שתרגול כללי יהיה מאוד בטוח.
מה זה אומר בפועל?
התרגול צריך להיות קצר יחסית, ופשוט יחסית, כפי שכבר כתבתי בפוסט הראשון בסדרה.
הוא צריך להיות בנוי נכון, עם תרגילים קלים בהתחלה שמכינים את הגוף לתרגילים יותר מאתגרים בהמשך, ותרגילים מפצים (counter-postures) לאיזון אחרי תרגילים מאתגרים.
צריך להימנע מתרגילים עם פוטנציאל לנזקים כמו עמידות ראש, הקשתות גב חזקות ועוד.
עם כל הכללים הללו, עדיין ניתן ליצור מגוון תרגולים טובים שמתאימים לזמנים שונים ביום ולמטרות שונות. שילבתי כבר בסדרת הפוסטים הזו שני תרגולים כאלה (בטיפ מס' 1 וטיפ מס' 2), ובהמשך אוסיף עוד.





