איפה להשקיע את המאמץ שלנו? מתי מאמץ מקדם אותנו ומתי הוא עלול להזיק?
כתבתי בפוסט קודם "לקחת את זה באיזי", כלומר לשים לב קודם כל לרכות בתרגול שלנו.
עם זאת, אנחנו בהחלט רוצים גם להביא לתרגול היוגה שלנו אנרגיה, להפעיל את הגוף, לעשות עבודה.
אז איזו מן עבודה? לאן לכוון את האנרגיה?
זרמים שונים ביוגה ומורים שונים יתנו לכם כיוונים ודגשים שונים. יש שידגישו תנוחות מסוימות, או טכניקות אחרות. יש שידגישו תחושה של מאמץ, או איכות מדיטטיבית.
גם לי יש הרבה דגשים כאלו, אבל לא אוכל להעביר אותם במסגרת של סדרת הפוסטים הזו.
מה שאני כן יכול להציע הוא להביא את השאלה הזו לתשומת הלב שלכם. שתשימו לב אם יש תחושה של מאמץ, של נוכחות, של עבודה. והאם המאמץ הזה מביא איתו תחושה של התקדמות, של מסוגלות חדשה.
יחד עם זאת, חשוב לבדוק האם המאמץ הזה לא מביא איתו מתח ונוקשות, לא סותר את העקרון של רכות ואי-אלימות.
איך מרגיש הגוף במהלך התרגול ואחריו? איך מרגישה הנשימה בזמן התרגול ואחריו? האם אתם מרגישים טוב יותר אחרי התרגול היומי? האם יש תחושה של התקדמות וצמיחה לאורך תקופה ארוכה שאתם מתרגלים?
