טירומלאי קרשינמצ'ריה, 1888-1989.

teach what is inside you,

not as it applies to you, to yourself,

but as it applies to the other.

– T. Krishnamacharya

 

טירומלאי קרישנמצ'ריה היה מגדולי מורי היוגה במאה העשרים. הוא מוכר כ"מורה המורים", שלימד רבים מהמורים המפורסמים בדור שבא אחריו, כמו ב.ק.ס איינגר, פטאבהי ג'ויס, אינדרה דוי וט.ק.ו. דסיקצ'ר.

הידע שאסף ממורים ומסורות שקדמו לו, שהוא פיתח והעביר הלאה, הוא הבסיס להרבה מהיוגה של ימינו.

יש דיון בשנים האחרונות על האם יש דבר כזה, "היוגה של קרישנמצ'ריה", מכיוון שנראה שלימד דברים שונים בתקופות שונות ולתלמידים שונים. ואכן, נראה שאין סגנון אחד ויחיד שמאפיין את הוראת היוגה שלו לאורך כל חייו.

עם זאת, כן יש אחידות, עקביות ועושר ביוגה שלימד בשלושת העשורים של חייו, המוכרת בעיקר בשם "ויני יוגה". אני קורא לה פה "יוגה אישית", משום שהיא מאופיינת גם בקשר אישי בין מורה ותלמיד, וגם בהתאמה אישית של תרגול היוגה לצרכים ולמטרות של התלמיד.

למרות שרבים בעולם היוגה שמעו על קרישנמצ'ריה, ההיכרות עם היוגה שלימד בעשורים האחרונים לחייו מוכרת בעיקר במעגל המצומצם של מי שלמד דרך התלמידים הראשיים שלו.

כמי שלומד מזה כעשור וחצי במסורת כזו, רציתי לספר קצת על קרישנמצ'ריה עצמו, על התלמידים הראשיים שלו, וגם על הוראת היוגה שלו. את ההוראה הזו אפשר להציג תחת שלוש כותרות ראשיות: האתה יוגה, ויני יוגה, ראג'ה יוגה. נעמיק בהם יותר בחלקים הבאים במאמר.

על קרישנמצ'ריה

טירומלאי קרשינמצ'ריה נולד במדינת קרנטקה שבדרום הודו בשנת 1888 או 1892, למשפחה משושלת ארוכה של מלומדים ויוגים. הוא התחיל ללמוד בבית הספר של מנזר Parakala Math בגיל שש, ולמד יוגה מאביו עד שזה נפטר בטרם עת, כשטירומלאי היה בן עשר. בהמשך הוביל אותו הצמא לידע ולחקירה רוחנית ללימודים ברחבי הודו, בעיקר בורנאסי. שם הצטיין בלימודיו בסנסקריט ובמספר תחומים של אסכולות הפילוסופיה ההודית הקלאסיות (שש הדרשנות). הוא זכה במספר מלגות עקב הצטיינותו בלימודים, והתפרנס גם מהוראת יוגה לילדים של חלק ממוריו.

בגיל 26 נסע קרישנמצ'ריה להרי ההימאליה ללמוד עם מורה היוגה הראשי שלו, עליו המליצו לו מורים בורנאסי. לפי האגדה המשפחתית, מורה זה, שנקרא רממוהאן ברהמצ'רי, גר עם משפחתו במערה ליד אגם מנסורובר שבטיבט. אך יותר סביר היסטורית שחי במנזר מוקטינאת' על גבול נפאל וטיבט. שם למד איתו קרישנמצ'ריה בין 4 ל- 7 שנים. בהמשך תיאר את הלימודים הללו ככאלו שהתרכזו בהאתה יוגה, אך גם בטקסטים קלאסיים וידע שקשור לרפואה טבעית ושימוש טיפולי ביוגה.

לימודיו של קרישנמצ'ריה היו על הבסיס המסורתי של גורו דקשינה, כלומר הוא שילם על לימודיו בשירות של המורה. הבקשה האחרונה של מורו כשעזב היתה שיחזור הביתה, יקים משפחה וילמד יוגה.

השנים במייסור

קרישנמצ'ריה חזר לדרום הודו, ולמרות שקיבל הצעות ללמד פילוסופיה ב Parakala Math, משרה מכובדת שמעניקה ביטחון כלכלי, החליט בכל זאת ללמד יוגה כמצוות מורו, וכפי שביקש גם אביו לפני מותו. בשנת 1925 התחתן עם נמגיריאמה (אחותו של ב.ק.ס. איינגר). במשך כמה שנים התפרנסו קרישנמצ'ריה ומשפחתו בדוחק מהוראת יוגה ועבודות נוספות. לבסוף, קיבל הצעה ללמד את המהראג'ה קרישנה וודיאר הרביעי במייסור. במשך תקופה לימד אותו אישית, יעץ לו, וערך בשליחותו הרצאות והדגמות של יכולותיו כיוגי. ב- 1933, הקים בית ספר ליוגה בארמון המלך.

במהלך השנים שלו כמנהל בית הספר ליוגה, לימד קרישנמצ'ריה תלמידים רבים ממשפחת המלוכה, וגם תלמידים עניים יותר מהאזור. בין המורים המוכרים שלמדו איתו בתקופה זו ניתן למנות את ב.ק.ס. איינגר, מייסד איינגר יוגה; פטאבהי ג'ויס, מייסד אשטנגה יוגה; ואינדרה דוי, שפחות מוכרת בישראל אך תרמה רבות לקידום היוגה בעולם ובייחוד בארגנטינה.

הרושם שמתקבל מההוראה של קרישנמצ'ריה בתקופה זו הוא שהיה מורה קשוח ותובעני, והתרגולים שנתן לתלמידיו היו אינטנסיביים וכללו וריאציות מאתגרות על תנוחות הפוכות, פיתולים, הקשתות גב, ישיבות כמו לוטוס ועוד. עם זאת, ניתן להסיק שכבר בתקופה זו היה חשוב לו להתאים את תרגול היוגה לצרכיו של התלמיד, ואפשר לראות זאת גם מכך שהתלמידים השונים שלו בתקופה זו קיבלו ממנו תרגולים שונים.

השנים במדראס

לקראת סוף התקופה שלו במייסור, זכה קרישנמצ'ריה לפחות ופחות תמיכה מהארמון. המהראג'ה החדש, שעלה לשלטון ב 1940, התעניין פחות ביוגה ותמך בקרישנמצ'ריה פחות מאביו. לאחר עצמאות הודו, בשנת 1947, ירד כוחה של חצר המלוכה. בשנת 1950, עברו קרישנמצ'ריה ומשפחתו לבנגלור, שם חיו כשנתיים. לאחר מכן, הוזמן קרישנמצ'ריה למדראס, על ידי עורך דין מצליח שביקש את עזרתו להחלים משבץ. שם היה עתיד להישאר עד יום מותו.

בשלב זה היה קרשינמצ'ריה בשנות השישים לחייו. המוניטין המוקדם שהיה לו כמורה קשוח ותובעני התרכך, והוא התחיל למשוך אליו מטופלים ותלמידים מכל מיני מקצועות ובכל מיני מצבים גופניים, מה שאילץ אותו להתאים את היוגה שלימד למצבים שונים. בעשורים שנותרו לחייו, המשיך קרישנמצ'ריה לפתח וללטש את הגישה הזו ליוגה, שתיקרא בהמשך "ויני יוגה".

למעשה, למרות שכיום הוא נודע במערב בעיקר כמורה ליוגה, בתקופה זו במדראס הוא היה מוכר בעיקר כמרפא, ורוב האנשים הגיעו אליו בעקבות בעיות רפואיות, שלא הצליחו לפתור בעזרת רפואה מערבית או מסורתית. קרינמצ'ריה היה נותן להם תרגול טיפולי, יחד עם הנחיות לתזונה ואורח חיים, ולפעמים גם צמחי מרפא.

למרות שעוד בחייו ראו בו רבים מאסטר ליוגה והתייחסו אליו ביראת כבוד, קרישנמצ'ריה טען שהוא עדיין תלמיד, משום שהוא ממשיך ללמוד, לעשות ניסויים ולבחון מחדש את היוגה שלו. למרות שחידש ופיתח הרבה, הוא סירב לקחת קרדיט על מה שלימד ולהגיד שזו המצאה שלו, וייחס תמיד הכל לטקסטים העתיקים ולמורה שלו.

לאורך כל השנים במדראס, הוסיף קרישנמצ'ריה ללמד בחדרו הצנוע שבבית המשפחה במדראס. לצד רבים שלמדו איתו או קיבלו ממנו תרגול טיפולי, שלושת התלמידים העיקריים שלמדו איתו כמעט כל התקופה הזו היו בנו דסיקצ'ר, סריווסטה רמסוואמי וא.ג'.מוהאן. שלושתם המשיכו לאחר מכן ללמד ולפתח את היוגה שלו.

לצד חקירה, תרגול והוראת היוגה, הוקדשו חייו של קרישנמצ'ריה לדת והתמסרות לאל. עם זאת, הוא מעולם לא עירב את האמונה העמוקה שלו באל באופן שבו לימד יוגה , ותמיד התאים את ההוראה שלו לאמונותיו (או היעדר אמונתו) של התלמיד.

בשנת 1988, ביוזמת דסיקצ'ר, נערכה לקרישנמצ'ריה חגיגת יום הולדת מאה, בהשתתפות אנשי דת, מורים רוחניים ותלמידי עבר שלו. קרישנמצ'ריה עצמו, שתמיד העריך צניעות, התנגד תחילה לחגיגה, אך השתכנע כאשר דסיקצ'ר אמר לו שהאירוע יעזור להגביר את הפופולריות של היוגה.

ארבעה חודשים לאחר מכן, חלה קרישנמצ'ריה ומת. דסיקצ'ר מספר שלימד עד השעות האחרונות לחייו, ושנפרד מהעולם בשלווה.

KYM, דסיקצ'ר, ויני יוגה

אחד הרעיונות המרכזיים בהוראה של קרישנמצ'ריה, בייחוד בעשורים האחרונים לחייו, הוא שתרגול היוגה צריך להיות אישי וביתי. רעיון זה פותח לאורך כמה עשורים על ידיו ועל ידי בנו ותלמידו ט.ק.ו. דסיקצ'ר. במקביל לדסיקצ'ר, המורים הנוספים שלמדו עם קרישנמצ'ריה במשך שנים ארוכות הם א. ג'. מוהאן וסריווסטה רמסוואמי. כל אחד מהם המשיך ללמד בדרכו את היוגה שלמד מקרישנמצ'ריה.

דסיקצ'ר, ילדו הרביעי של קרישנמצ'ריה, נולד בשנת 1938. בילדותו נחשף כמובן לעושר התרבותי של המסורות ההודיות, וכמו אחיו ואחיותיו תרגל יוגה. עם זאת, כמו הודים רבי בני דורו הוא רכש השכלה מערבית מודרנית, למד הנדסת מכונות והחל קריירה מבטיחה כמהנדס.

בשנת 1961, לאחר שגבר העניין שלו בעבודתו של אביו, ביקש ממנו לקבל אותו כתלמיד ליוגה. קרישנמצ'ריה הסתייג תחילה, וטען שיש לו כבר קריירה טובה כמהנדס, ושיהיה קשה לו להתפרנס כמורה ליוגה. אך דסיקצ'ר התעקש, ובסופו של דבר הסכים אביו לקבל אותו כתלמיד. הלימודים המשותפים האלו נמשכו  קרוב לשלושה עשורים, שבמהלכם דסיקצ'ר גם פיתח את הרעיונות של אביו והפיץ אותם בהרצאות, סדנאות וספרים רבים. המוכר בספריו הוא "לב היוגה" (The Heart of Yoga: Developing a Personal Practice), שתורגם גם לעברית.

בשנת 1976 הקימו דסיקצ'ר ומספר עמיתים את ה Krishnamacharya Yoga Mandiram, מרכז ללימודי יוגה וליוגה טיפולית. זהו כנראה המרכז העולמי הגדול ביותר להוראת היוגה המותאמת אישית של קרישנמצ'ריה ודסיקצ'ר. ב KYM לימד דסיקצ'ר אלפי תמידים את היוגה של אביו ושלו, והכשיר צוות מורים ומטפלים ביוגה טיפולית. חלקם עדיין עובדים במכון, וחלקם מלמדים ברחבי העולם.

מעבר להוראת יוגה והכשרת מורים, ניתנים ב KYM גם שיעורים פרטיים להתאמת תרגול אישי, וניתן ליווי ביוגה טיפולית. כמו כן קיימות מספר תוכניות לעבודה עם ילדים עם מוגבלויות ולשיתופי פעולה נוספים עם עמותות שעובדות עם אוכלוסיות נזקקות.

בין תלמידיו של דסיקצ'ר ניתן למנות את ברנרד בואנשו, גארי קרפטסוב, לסלי קמינוף, מארק וויטוול, פול הארווי (המורה שלי) ועוד רבים.

בחלק השני של המאמר אכתוב על העקרונות של גישת היוגה האישית.

לקריאה נוספת:

Health, Healing and Beyond / T.K.V. Desikachar

The Yoga of T. Krishnamacharya / T.K.V. Desikachar

 Krishnamacharya, His Life and Teachings / A.G. Mohan